מיה אור/טבע משלי/יום שני, 11 בינואר 2022

טבע משלי // סמדר מור

״כל גינה היא סיפור בפני עצמו״, אומרת מעצבת הגנים סמדר מור: ״של השטח, של הבית שאותו היא סובבת ובעיקר של המשפחה שחלמה אותה״

פורטפוליו בשיתוף PARQUETEAM

תעודת זהות

סמדר מור, מעצבת גנים, בוגרת לימודי הנדסאי אדריכלות נוף במכללת אורט, בעלת משרד מור אבידן אדריכלות נוף. 

ירוק בעיניים

לעיסוקה בעיצוב גינות הגיעה סמדר מור במקרה. היא בדיוק התלבטה מה ללמוד, כשנתקלה במודעת הרשמה ללימודי הנדסאי אדריכלות נוף שסיקרנה אותה, ובעידודה של חברה נרשמה ללימודים. ״היא כנראה הבינה וראתה את מה שאני עוד לא הבנתי וראיתי״, היא מספרת. ״לא ידעתי אז מה זה בדיוק אדריכלות נוף, אבל היום ברור לי שכל מה שעשיתי קודם לכן כיוון לשם.

״פתאום הכול התחבר ׳ונפל למקום הנכון׳; אם זה הבית שגדלתי בו, שגידול פרחים, ירקות וטיפוח הגינה היו חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה; אם זו הנגיעה בחומרים במסגרת העיסוק הקודם שלי בעיצוב אופנה; ואם זו תקופה שעבדתי עם בעלי, יבואן של מוצרים לסביבת החוץ. שם מצאתי את עצמי מסייעת ללקוחות ומייעצת להם, בלי שידעתי שמה שאני עושה זה בעצם לתכנן להם את הגינה״.

תחילת הלימודים של מור הייתה גם תחילתו של סיפור אהבה, שהיא מנהלת עם התחום שמרתק אותה מאז כל יום מחדש. ״כל פרויקט של עיצוב גינה הוא כמו יציאה להפלגה חדשה, לסיפור חדש שנרקם עם הלקוחות. זה מאתגר, כי הצלחה של גינה היא בראש ובראשונה תרגום החלומות של בעליה״.

לשיטתה של מור, ככל שתכנון הגינה נרקם במקביל לתכנון האדריכלי של הבית, במשותף איתו וכבר משלביו הראשונים, כך הדיאלוג המתקיים בין המבנה והגן הוא הטוב והנכון ביותר, וחוויית המגורים הנוצרת היא הרמונית ושלמה. עיצוב גינות, היא אומרת, ״הוא הרבה מעבר לפתרון טיפוגרפי של שטח. המטרה היא לנצל מיטבית את הפוטנציאל שטמון בו, ומדובר בעיסוק דינמי שדורש הרבה התמקצעות, העמקה ומחקר.

״כל גינה ׳נתפרת׳ בתפירה אישית, ואנחנו מקדישים הרבה זמן ומחשבה לבחירות הצמחייה, הצבעים והאלמנטים שיהיו משולבים בה, כדי שתהיינה מדויקות ונכונות למקומן. זו תמצית העניין: אין, ולא יכול להיות עיצוב קופי־פייסט. כל גינה היא סיפור בפני עצמו, של השטח, של הבית שאותו היא סובבת ובעיקר של המשפחה שחלמה אותה״.

עד 100 מטר

כמו שלמדנו בשנה האחרונה, גם מור סבורה שהקורונה לימדה אותנו מהו ערכה של סבלנות, אבל בעיקר הבהירה וחידדה את ערכו של הבית כערך עליון. ״הבית הוא המבצר האישי שמפנק את דייריו, שבאותה מידה צריכים ׳לפנק׳ אותו, וכשאני אומרת בית אני מתכוונת כמובן גם לגינה, שלשיטתי היא חלק בלתי נפרד ממנו״.

בתקופת הקורונה גם לי וגם ללקוחות היה יותר זמן פנוי, ואני מאמינה שבעיקר לימדתי אותם לאהוב את מה שאני אוהבת; לטפל בגינה באהבה ובמסירות, להכיר אותה יותר לעומק, ולהרגיש אותה ואת מה שקורה בה

כך, כשמור מסיימת פרויקט עיצוב, היא נוהגת לתת ללקוחותיה מזמרה במתנה, בתקווה שהם עצמם יעשו בה שימוש. ״בתקופת הקורונה זה קיבל ממד הרבה יותר משמעותי. גם לי וגם ללקוחות היה יותר זמן פנוי, ואני מאמינה שבעיקר לימדתי אותם לאהוב את מה שאני אוהבת; לטפל בגינה באהבה ובמסירות, להכיר אותה יותר לעומק, ולהרגיש אותה ואת מה שקורה בה.

״אני מאמינה שבקרב הרבה בעלי גינות יש עכשיו יותר הבנה של החדווה שכרוכה בטיפול בגינה, וזה משמח מאד. ככלל, הטיפ שלי לבעלי גינות, תמיד ולא רק עכשיו, הוא ללמוד את הצמחים שגדלים בהן. גינה היא דבר דינמי, וככל שמכירים אותה ואת הצומח שבה יותר, כך אפשר לטפל בה טוב יותר, לחוות יותר לעומק את הקשר איתה וליהנות ממנו ומהנוכחות שלה כחלק אינטגרלי מהמרחב הביתי״.

דומם, צומח

״צמחים הם שומרי הראש של החוץ. ׳הערך הירוק׳ קודם מבחינתי לשטחים מרוצפים, ולשיטתי הוא החשוב ביותר בתכנון ועיצוב גינות. כשהשטח הוא גדול כמובן שאפשר לשחק עם השילוב של השניים בלי בעיה.

״אולם, כשמדובר בשטחים קטנים, מה שמנחה אותי תמיד ובלי סייגים, זה שהמראה הנשקף מהבית יהיה של נוף ירוק. הפתרון ליצירת אזורי ישיבה בשטחים מצומצמים מסוג זה הוא שימוש באדניות ובעציצים, שלא תופסים ׳שטח אדמה׳ ועדיין שומרים על מבט ירוק״.

כשמדובר בשטחים קטנים, מה שמנחה אותי תמיד ובלי סייגים, זה שהמראה הנשקף מהבית יהיה של נוף ירוק. הפתרון ליצירת אזורי ישיבה בשטחים מצומצמים מסוג זה הוא שימוש באדניות ובעציצים, שלא תופסים ״שטח אדמה״ ועדיין שומרים על מבט ירוק

החומריות שמור בוחרת לשלב בגינה נקבעת, לדבריה, בהתאמה לבית, לצבעים ולאווירה הכללית, וכך גם בחירת הצמחים. ״הרבה דברים נפתרים ומתבהרים תוך כדי התכנון, כשאיזון בין גדלים ופרופורציות הוא הדבר המהותי והחשוב ביותר בתהליך״.

שיפועים שהשטח מזמן מנוצלים על ידי מור ליצירת טרסות ומשחקי טיפוגרפיה שמקנים עניין, ופחות לשילוב מסלעות, פתרון שבו היא נוקטת רק כשהוא משתלב באופן אורגני בשטח. בחירת הצמחייה משלבת בין הערך הדקורטיבי של הצמחים לבין הערך הפונקציונלי שהם יכולים לשרת, דוגמת הסתרה או הצללה, כמו גם תוך גיוון בין סוגים שונים במטרה ליצור גינה שמופעה חי ודינאמי לאורך כל עונות השנה.

״ברמה האישית עשבוניים וסוקולנטים חביבים עלי במיוחד, ולעולם לא אוותר על עצי צל בגינה״.

גינה בשרון

הגינה היא חלק מבית באזור עירוני, באחת מערי השרון. שטחה משתרע על כ־600 מ״ר, אך עומקה המצומצם למדי אתגר את התכנון, שחתר לניצול מקסימלי של השטח. הכניסה לגינה נעשית מהצד, כשהיא ממקסמת בכך את ממד רוחבה וחושפת אותה במלואה.

העדפת הדיירים הייתה לגינה במראה נקי ומינימליסטי, והיא שהנחתה את מופעה כאמירה מהוקצעת ומדויקת, שבה בולטת צמחייה שמאופיינת בקווים גיאומטריים לצד שימוש נרחב באבן, ובכלל זה בפרטי אבן מיוחדים שנוצרו ייעודית. האבן שבה נעשה שימוש היא אבן ורדה גואטמלה, שמופיעה בחיתוכים שונים ובגימורים מגוונים בריצוף אזורי הישיבה, בחיפוי הבריכה ובאדנית שתוחמת ומלווה את כל אורכה.

צבעה של האבן הבהירה מתכהה כשהיא רטובה, וכך בבריכה היא עוטה גון ירוק בקבוק, החובר לגוני הצמחייה הנעים בין ירוק־צהוב לירוק בקבוק, תוך יצירת מרחב אחיד והומוגני המעצים את הנוכחות הירוקה וקושר את הדומם והצומח.

באזור המרוצף, בפיזור מדוד ומוקפד, מוטמעות ערוגות רבועות כקומפוזיציות צמחייה פיסוליות המהוות נקודות מיקוד בנוף הגן, ומאחורי האדנית המלווה את הבריכה, משתלבת ״חגורת״ עצים שנועדה להסתרה מהבית השכן. פינת האוכל שבגינה ממוקמת כמו בהמשך הבריכה, כשעמודי הפרגולה הסוככת עליה נטמעים בתוך העצים ומשווים לה מראה מרחף.