מיה אור/חדר משלי/יום חמישי, 1 בנובמבר 2018
חדר משלי // דנה אוברזון
״האמנות, האספנות והרבדים התרבותיים שמעניינים אותי בחיי הפרטיים, משיקים לחלוטין להשקפת התכנון שלי״, אומרת האדריכלית דנה אוברזון. ״השכבתיות והריבוד שאני חותרת ליצור בפרויקטים הם שמספרים את הסיפור שלהם״
פורטפוליו בשיתוף PARQUETEAM
תעודת זהות
אדריכלית דנה אוברזון, בוגרת המחלקה לאדריכלות בבצלאל ולימודי המשך ב- Ecole de Architecture LA Villet בפריז. בעלת סטודיו דנה אוברזון אדריכלים .
אהבה ראשונה
הבחירה של דנה אוברזון באדריכלות היא טוויסט בעלילה של מי שגדלה בבית שסדר היום שלו חי ונושם עיצוב אופנה. ״כל השנים הייתי משוכנעת שגם אני, כמו הוריי ואחותי (והיום גם בתה ואשת אחיינה, שהוא עצמו מעצב תעשייתי), אעסוק באופנה ׳ככרוניקה של מסלול ידוע מראש׳, אבל אבא שלי, שקלט שאני לא שם עד הסוף, נתן לי את ברכת הדרך לעשות מה שאני רוצה. מטבע הדברים האסתטיקה והממד היצירתי שעל ברכיהם גדלתי היו טבועים בי והלכתי ללמוד עיצוב גרפי בוויטל, אבל למרות שהלימודים היו נהדרים הבנתי שעיסוק בדו־ממד ׳שטוח׳ מדי בשבילי. הייתה בי משיכה לתלת־ממד ועזבתי את לימודי הגרפיקה אחרי שנת לימודים אחת לטובת לימודי ארכיטקטורה בבצלאל״.
עם זאת, ההתאהבות שלה בעולם האדריכלי לא הייתה מיידית. ״היא נבטה אחרי שפגשתי את ארתור גולדרייך, שהיה מורה שלי ומנטור שהערצתי. דרכו ודרך ההוראה שלו הבנתי שאני במקום הנכון, שאני רוצה להיות ארכיטקטית״. כמו השפעתו של גולדרייך, כך גם את שנות עבודתה במשרדו של האדריכל סעדיה מנדל, סצ׳קו כפי שהיא מכנה אותו ו״איש אשכולות במלוא מובן המילה״ לדבריה, היא מציינת כנקודה משמעותית שהשפיעה על דרכה המקצועית. מנדל היה גם מי שרתם אותה להורות באוניברסיטת אריאל, שם היא נמנית על סגל ההוראה במחלקה לאדריכלות כבר 14 שנה.
את הסטודיו שלה, ״דנה אוברזון אדריכלים״, העוסק בתכנון מגוון של דירות יוקרה, בתים פרטיים, בתי מלון, חנויות וחללי מסחר, הקימה אוברזון בשנת 2002, וגוף העבודות שלו מגלם את תפיסת עולמה שדוגלת בראייה הוליסטית ומאמינה בתכנון כסיפור. ״כל מה שקשור להבנת חלל מההבט העיצובי ריתק אותי מהתחלת הדרך ומרתק אותי עד היום, וכל פרויקט נרקם לגופו על בסיס גרעין כלשהו שמזוהה בפרוגרמה. ההעדפה החד משמעית שלי היא לפרויקטים עם אפשרות ליצור ריבוד ושכבתיות בחומר, בטקסטורות, בפרטים ובפריטים, ואני תמיד מחפשת הקשרים תרבותיים ואחרים, שאפשר לשלב בתכנון. קיום שיח פתוח הוא לדידי חובה בכל התנהלות תכנונית, וכל פרויקט שמתנהל כדיאלוג פורה הוא מבחינתי בסיס טוב להתחלה חדשה של סיפור אחר״.
אהבה שנייה
״אמנות היא אהבה גדולה שלי ותחביב אספני, אך הבעיה היא שמדובר בתחביב יקר״. לצד יצירות אמנות מרחבי העולם, התחביב מקיף אהבה לפריטי ריהוט עתיקים, בעיקר משנות ה־40 וה־50, כמו פריטים בעיצובם של פין ג׳ול מפינלנד או סרג׳יו רודריגז הברזילאי, שחביבים עליה במיוחד. לצידם היא מקפידה לרכוש פריטים של מעצבים ישראלים, ביניהם דור כרמון ושי ברקן.
אוברזון אינה מסתפקת רק באיסוף, ומקפידה גם ללמוד את התחום בצורה מסודרת על מנת להעמיק ולהרחיב את הידע שלה עוד ועוד. ״במקביל אני מסתובבת הרבה בשווקים רלוונטיים בעולם, וגם זה לשיטתי הוא סוג של למידה והעמקה. ככל שרואים יותר ונחשפים יותר, כך גם מתרחבת הבנת הרקע התקופתי של ייצור הרהיטים, קווי העיצוב, החומרים והמוטיבים שמאפיינים אותם וטכניקות הביצוע המסורתיות, והאהבה שלי לנושא רק מתעצמת עם הזמן״.
חילוף חומרים
״האדריכלות שלי והתחביב שלי הם היינו הך לדידי, מגיעים מאותה נקודה ומהווים חלק מהיום־יום שלי באותה מידה. האמנות, האספנות והרבדים התרבותיים שחשובים לי ומעניינים אותי בחיי הפרטיים, משיקים לחלוטין להשקפת התכנון שלי, לשכבתיות ולריבוד שאני חותרת ליצור בפרויקטים, מתוך אמונה שזה מה שמייצר את העומק והאופי האישי שלהם ומספר את הסיפור שלהם״.
דירה ברמת השרון
הדירה ששוכנת ברמת השרון עברה מספר גלגולים. היא החלה את דרכה כדירה בת קומה אחת ששופצה מהיסוד, בגלגול השני היא ״עלתה לגג״ תוך סיפוח חלק משטחו לשטחה, ובגלגול השלישי התרחבה שוב בעקבות תהליך תמ״א 38 שבוצע בבניין. עיצובה האקלקטי משקף את כתב היד של אוברזון בשילובים ובחיבורים שמייצרים את השכבתיות החשובה שלה: שילובים בין חומרים, דוגמת חיבור בין ריצוף טרצו בניחוח של פעם לבין פרקט עץ צבוע בלבן, שילוב מגוון בין פריטי ריהוט ונוי בסגנונות שונים, ועבודות אמנות ופיסול שמשלימות את המופע המרובד והאישי.
