מיה אור/חדר משלי/יום חמישי, 18 באוקטובר 2018

חדר משלי // כנרת ברקוביץ

״גם באדריכלות וגם בסייף מתקיים דיאלוג שדורש רגישות רבה״, אומרת האדריכלית כנרת ברקוביץ, בעלת משרד כנרת ברקוביץ אדריכלות, שמציירת ועוסקת בסייף בזמנה הפנוי. חדר משלי > הצצה אל החיים הסודיים של האדריכלים

פורטפוליו בשיתוף PARQUETEAM

תעודת זהות

אדריכלית כנרת ברקוביץ, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, בעלת משרד כנרת ברקוביץ אדריכלות ברמת השרון.

אהבה ראשונה

״האדריכלות שלי מתחילה מאהבה גדולה לאמנות, שתמיד הייתה חלק ממני״, מספרת ברקוביץ. ״למדתי בתיכון לאמנויות תלמה ילין, ומאוחר יותר, כשחיפשתי דרך לשלב את עולם היצירה עם הרצון לעבוד עם אנשים, הפנייה ללימודי אדריכלות נראתה לי הנכונה והמתאימה ביותר״. השילוב שחיפשה מלכתחילה בא לידי ביטוי במשרד שבבעלותה, המתמקד בתכנון בתים ודירות למגזר הפרטי. ״אני אוהבת את המפגשים עם אנשים ומשפחות: לשמוע וללמוד איך כל אחד בדרכו מגדיר את חלקת האלוהים שלו שהוא קורא לה בית, ומבחינתי זה האתגר – להפוך היבטים רגשיים כמו חלומות ומאוויים, למהויות גשמיות־חומריות בדמות קירות וחללים״.

תפיסת העולם המקצועית של ברקוביץ זהה לתפיסת העולם הכללית שלה, הגורסת שהסיטואציות ידועות מראש וצריך להוציא מהן את המיטב. ״בישראל, לדוגמה, אדריכלות נתקלת בלא מעט מגבלות והגבלות, ולשיטתי זו הזדמנות מאתגרת ליצור יש מאין, ׳למרות ועל אף׳. לגבור דרך היצירתיות על כל המהמורות שבדרך ולממש את התכנון הרצוי״.

הפרויקטים בתכנונה מגלמים כבוד ואהבה שהיא רוחשת לטבע, ומאופיינים בשפה אסתטית שרואה בו שחקן ראשי ומשמעותי. ״הכנסת הטבע למרחב המגורים לעולם נוסכת בו נופך הרמוני ומעשירה אותו בממד רענן. היא יכולה להיעשות גם בדירות ולא רק בבתים צמודי קרקע, ובכל דרך וקנה מידה – אם בהפניית מבטים, אם בשימושים חומריים, אם בשילוב אלמנט טבעי כזה או אחר או קומפוזיציה של אלמנטים, בקשרי חוץ־פנים הדוקים, ואפילו באמצעות שילוב פיסת טבע ׳אמיתית׳. בתכנון הבית שלי, לדוגמה, שילבתי במרכז החלל עץ ברכיכיטון בקבוקי. המופע הפיוטי שלו נראה כמו רישום דיו מעודן, והנוכחות שלו, שמביאה את הטבע פנימה, תורמת הרבה עניין נעים לעין, לנפש ולאווירה״. 

אהבה שנייה

שני התחביבים של ברקוביץ הם גרסה כלשהי של הביטוי ״ספרא וסייפא״ – סייף וציור, שלענייננו כאן מחליף את הספרא. ״הציור, שהיה גם המקצוע הראשי שלי בתיכון, הוא מבחינתי דרך להתבונן סביב ולראות גם את הדברים הקטנים והמינוריים. למשל, אחד הדברים שמרתקים אותי הוא לצייר אובייקטים, אפילו יום־יומיים, אבל עם היטלי הצל שלהם, שמקנים להם עוד נוכחות ועוד נקודת חיבור עם סביבתם״. הציורים של ברקוביץ הם אקוורלים עדינים, שלדבריה אהובים עליה ״בשל טכניקת התהוותם, שבה שכבות הצבע מייצרות את העומק שלהם עד שהן נאספות לציור המוגמר, ומדובר בתהליך שדורש לא מעט סבלנות״.

אל הסייף, תחביבה השני, היא הגיעה בעקבות בנותיה שהלכו לחוג סיוף. ״התלהבתי מהמהות של הספורט, וכשהתברר לי שיש במקום גם חוג ׳חוצה גילים׳ שמתאים למבוגרים – הצטרפתי״. מאז, שלוש פעמים בשבוע ובאדיקות שאינה יודעת פשרות, מתייצבת ברקוביץ במועדון הסייף שבו היא חברה. ״סייף הוא ספורט אצילי שמהדהד עבר רומנטי של מוסקטרים ואת האמרה הידועה שמיוחסת להם, ׳אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד׳״.

באדריכלות משמעותו של הדיאלוג היא להיכנס לראש של הלקוח כדי להגשים בעבורו את חלום הבית. בסייף צריך להיכנס לראש של היריב כדי להבין את המהלך שהוא מתכנן

״הייחוד שלו הוא השילוב שנדרש בין מוח לגוף, היות והוא כרוך גם בהפעלת כוח. אני מדמה את הסייף לשחמט בתנועה – כמו בשחמט, כך גם בסייף צריך להפעיל מהלכים ואסטרטגיות, והוא דורש ריכוז והבנה גדולה ומהירה של הסיטואציה. זה אמנם ספורט יחידני, אבל בה בעת מחייב להתייחס ולהיות רגיש ליריב, לזהות את החולשות ואת נקודות החוזק שלו״. ברקוביץ גם לוקחת חלק בתחרויות, ״אבל רק במסגרת החברותא של המועדון. את התחרויות הרציניות, הארציות, אני משאירה לבת שלי שנמצאת עמוק בתוך העניין״.

חילוף חומרים

״בציור ההתבוננות והרצון ללכוד את הפרטים מגיעים מאותה נקודת מבט אדריכלית של קריאת הסביבה ושאיפה לרדת לעומקם של דברים. בסייף, כמו באדריכלות, מתקיים דיאלוג שדורש רגישות רבה, אבל אופיו של השיח שונה לגמרי. אם באדריכלות משמעותו של הדיאלוג היא ׳להיכנס׳ לראש של הלקוח כדי לזרום איתו ולמענו ולהגשים בעבורו את חלום הבית, אזי בסייף צריך להיכנס לראש של היריב כדי ׳לצאת נגדו׳ – להבין את המהלך שהוא מתכנן על מנת לגבור עליו״.

בית ברמת השרון

הבית החד־קומתי תוכנן בעבור דיירים שמבוקשם העיקרי היה שהוא ישרה שלווה, והקונספט הרעיוני הושתת על שימוש בטבע כחומר המרכזי בו. תכנונו בוצע כגוש אחד בתצורת ח׳, שחובק גינה גדולה עם בריכה, וקוויו הליניאריים מייצרים קשרי חוץ־פנים ישירים. ״בתוך הבית פנימה נשזר הטבע בקני מידה שונים ומגוונים, שאף מנתבים את זרימת התנועה בו ואת והיררכיית חלליו: הפניית מבטים מובחנת שחושפת מקסימלית את החוץ, שילוב אזורים/אלמנטים מבניים המהווים נקודות אור טבעי, וכן שיבוץ ׳אי טבע׳ של ממש, דוגמת פטיו קטן שתוכנן לחדר השינה. החומרים שנבחרו הם מטבע הדברים – תרתי משמע – חומרים טבעיים כאבן, עץ ובטון חשוף, והצבעוניות נשענת על גוונים לבנים ובהירים המדגישים את האור הטבעי כחומר לכל דבר״.