פורטפוליו/יום חמישי, 23 במאי 2019
צבע טרי 2019 // המעצבים
הפקה מיוחדת לפורטפוליו: צורי גואטה, אילה צור, שולי וולף בורנשטיין, טל צור (iota) ועדי קריקסונוב מספרים על עבודתם שתוצג במתחם עיצוב טרי ביריד צבע טרי, שייפתח בשבוע הבא
פורטפוליו בשיתוף PARQUETEAM
זו השנה השישית שבה יתקיים יריד עיצוב טרי כחלק אינטגרלי מיריד צבע טרי, שנותן במה לאמנים ומעצבים צעירים. השנה ישתתפו ביריד 30 מעצבים עצמאיים לצד חממת מעצבי מפעל הפיס, הפרויקט החברתי של ג׳וינט ישראל, ושלושה פרויקטים משותפים עם בצלאל.
חמישה מהמעצבים שישתתפו השנה בעיצוב טרי מציגים את עבודתם בהפקה מיוחדת של פורטפוליו, שצולמה על רקע המשטחים של חברת Parqueteam: צורי גואטה בשיתוף עם גלריה NOX עם עבודות פיסול, עבודות מיצב ותכשיטי אמנות בהשראת נופים אורגניים עתיקי מרקמים וגוונים; אילה צור עם סדרת אובייקטים הנעשים בטכניקת רידוד שמשלבת גם טכניקת הדפס; שולי וולף בורנשטיין עם גופי זכוכית ישנים וחדשים, שהופכים לאוביקטים צבעוניים ופתייניים; טל צור עם קולקציית הנדנדות של iota, מותג עיצוב חברתי לריהוט מבוסס טקסטיל בטכניקת סריגה; ועדי קריקסונוב עם קולקציית כלי קרמיקה בטקסטורות שונות, המתכתבות עם המבנה המינרלי של מתכות שונות.
צורי גואטה // Recover
אוצרת: לימור מרגוליס, גלריה NOX
העולם התת־מימי מהווה בעבור צורי גואטה מקור להשראה. החיבור בין בד התחרה המסורתי לשימוש המתוחכם שהוא עושה בסיליקון, והמוטיבים התת־מימיים הצבעוניים ששזורים בעבודתו, יוצרים אפקט מהפנט ומרשים. עיצוביו משלבים בין פולימר הסיליקון לבדים: בתהליך טכנולוגי מורכב הוא מזריק חומרים פולימריים שעוברים דרך הבד ויוצרים שלל טקסטורות מגוונות וצבעוניות. הרכות והגמישות של הסיליקון מאפשרות לו ליצור סביבות אורגניות וטקסטורות אין־סופיות בעלות מראה פראי: דבר אחד מתמזג אל האחר וצומח בהרמוניה פואטית, הנובעת משילוב מורכב של נפח, חומר וצבעוניות עזה.
עבודותיו של גואטה מוצגות ברחבי העולם, בין השאר במרכז פומפידו בפריז, במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MOMA), במוזיאון ויקטוריה ואלברט הבריטי, במוזיאון תל אביב לאמנות ועוד. כפי שצייר מתייחס לקנבס ופסל מתייחס לאבן, גואטה רואה בבד בסיס, נקודת מוצא לשילוב בין אמנות, אופנה, עיצוב וטקסטיל, שאליהם הוא מכניס מדע ופיתוחים טכנולוגיים מתקדמים שיצר, ושנרשמו כפטנטים בין־לאומיים. כך הוא ממחיש באופן מרתק את הפוטנציאל הגלום במפגש בין טכניקות מסורתיות, טכנולוגיות חדשניות והגורם האנושי.
העבודות צולמו על גבי שיש טבעי מסוגים שונים.
אילה צור
אוצרת: הילה נבו
לפני ארבע שנים סיימה אילה צור את לימודי הקרמיקה והקדרות במכון לאומנויות תל חי. בשנה וחצי האחרונות, במקביל לעבודתה כאורגת בגלריית כנען בצפת העתיקה, היא יצאה למסע של חיפוש חומרי. צור חיפשה טכניקות ותהליכי עבודה שירתקו אותה ויפתחו בפניה כיוונים חדשים ומרגשים של עשייה, ואת ההשראה לאוביקטים שהיא תציג בצבע טרי היא קיבלה בין השאר מהבדים העשירים ומלאי העוצמה שהיו סביבה בגלריה.
אחת הטכניקות שגילתה ופיתחה במהלך המחקר שלה משלבת עבודה עם סליפ (חמר עיסתי), שאותו היא משטיחה בעזרת שפכטל על גבי בד. את ההדפס הגאומטרי המצוי כמעט על כל עבודה שלה, היא יוצרת בעצמה על פני השטח שעליו היא מתכוונת להניח את החמר. תהליך העבודה דורש תכנון וסבלנות רבים, אך יריעות החמר שנוצרות מתוכו מרגשות בכל פעם מחדש. דרך העיבוד המחודש של החומר ותהליך העבודה המעניין היא חוקרת ויוצרת שכבתיות, קו, הסתרה, עדינות, פשטות ומתיחת גבולות החומר. על כך מתווספות אריגה, קליעה, רקמה וכל מלאכות היד, שמלמדות את הידיים מיומנויות חדשות ומכילות בתוכן מאגר עצום של השראה.
העבודות צולמו על גבי משטח אריחי טראצו, דגם Valentino מבית Agglotech.
שולי בורנשטיין וולף // מגדלים באוויר
אוצר: יובל סער
לפני שנתיים החלה האמנית שולי בורנשטיין וולף לאסוף גופי זכוכית ישנים וחדשים משווקי פשפשים בארץ ובעולם, מחנויות וינטג׳ ומאוספים פרטיים, והחלה ליצור מהם אוביקטים צבעוניים ופתייניים, שהשימושיות שלהם מוטלת בספק: אגרטלים? גופי תאורה? מבנים אדריכליים? טוטמים? אוביקטים יפים שמושכים את העין?
את העבודה בזכוכית היא מחברת לסיפור האישי של משפחתה שנמלטה מגרמניה לאחר ליל הבדולח. מה שהתחיל כהיקסמות מהקריסטלים כנערה צעירה, הפך לדחייה לאחר החשיפה להיסטוריה המשפחתית, וחזר כעת להתאהבות מחדש ולסגירת מעגל רגשית וחומרית בין דורות, עמים ותרבויות. בעבודתה מושפעת וולף מילדותה בברזיל, מחייה בישראל ומהטיולים שלה במזרח הרחוק, באירופה ובאפריקה. כך, הצבעוניות של ברזיל הטרופית והקרנבל מתמזגים עם מלאכות היד של מרקש, ומבני הבאוהאוס של תל אביב מוצאים את מקומם ליד עצי הדקל והחומרים שהיא מוצאת ברחוב.
העבודות צולמו על גבי חיפוי קיר וריצוף פרקט עץ בהתאמה אישית מבית Listone Giordano, סדרת Italian herringbone, דגם Herritage – Erice.
iota // swing collection
iota הוא מותג עיצוב חברתי לריהוט מבוסס טקסטיל, שהוקם לפני חמש שנים על ידי שולה מוזס וטל צור. מטרתו היא לספק עבודה בתנאי שכר הוגנים לנשים שנמצאות מחוץ למעגל העבודה מסיבות שונות. הטכניקה שבה נעשים המוצרים היא סריגה, מלאכת היד היחידה שיש לה סימנים מוסכמים בין־לאומיים המוגדרים כשפה, מה שמאפשר לגבור על קשיי מרחק, שפה ותרבות ומייצר קהילה של סורגות מסביב לעולם. הצוות של iota מלמד טכניקה זו, והסורגות מייצרות את המוצרים בביתן ובתנאים הנוחים להן. המוצרים עצמם עשויים טקסטיל ייחודי, המעוצב על החברה ונעשה עבורה, כך שאי אפשר להשיגו בשום מקום אחר והוא חלק בלתי נפרד מהאיכות והשפה של המותג.
השנה תציג iota בצבע טרי לראשונה את קולקציית הנדנדות שלה, שמורכבת מהדגמים הקלאסים, רבי המכר, דגמים חדשים וקולקציית האאוטדור. הנדנדות שוברות את הקרח, מחזירות לילדות, מרגיעות ומשמחות. הן גם צבעוניות, נוחות, מושכות תשומת לב ומלאות בפרטים. הן יוצגו כחממה, תלויות אחת אל מול ולצד השניה, יתחמו את הביתן ויאפשרו כניסה פנימה אל החלל.
העבודה צולמה על משטח ריצוף חוץ מאבן טבעית בעיבוד טרומל.
עדי קריקסונוב // Form of Change
בפרויקט הגמר שלה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל לפני שנתיים, עדי קריקסונוב חדרה לנבכים של רכיבי המינרלים הנסתרים של החומר. בעבודת מחקר מעמיקה ומתמשכת היא בודדה שלושה מבנים מולקולריים של חמר לבן, והגדילה אותם ליצירת אוביקטים פיסוליים שביטאו את הצורניות הפראית והמגוונת של עולם המינרלים. Form of Change, הקולקציה שתציג קריקסונוב בעיצוב טרי, ממשיכה את העניין שלה בטבע ככלל ובמינרלים בפרט.
הקולקציה נוצרה בהשראת הספר ״האלכימיאי״: תהליך האלכימיה והקשר שלו לתהליך הקרמי. הטקסטורות השונות המופיעות על הכלים שהיא יוצרת מתכתבות עם המבנה המינרלי של המתכות השונות כפי שהן מופיעות בטבע. ייצוגם של הזהב, של הכסף ושל הנחושת מופיע בעוצמות שונות, בהתאמה לתהליך השינוי שלהם, ותוך כדי כך היא בוחנת את היחסים בין הפיסול לכלי. כל כלי מפוסל ידנית ואין אוביקט שחוזר על עצמו, והתוצאה היא גרסאות רבות ושונות לצורה הקלאסית שיוצאת מהאובניים.